קצת עליי
פעם, מזמן, התחלתי לכתוב, ומאז לא הפסקתי.
כתבתי תוך כדי התבגרות, התאהבות, צבא.
כתבתי כשהתחתנתי.
כתבתי כשהבכורה נולדה, כשהיה משבר בנישואין, כשהתגברנו עליו, כשהצעירה נולדה.
כתבתי כשקרתה התאונה ההיא.
כתבתי כשהתאלמנתי.
כתבתי כשהייתי במסע הישרדות וניסיתי ללמוד לתואר בהנדסה תוך כדי גידול הבנות.
כתבתי כשהפסקתי לשרוד והתחלתי לחיות.
כתבתי בכל רגע נתון: בנסיעות (לא בזמן נהיגה!), בהמתנות, בהפסקות בין השיעורים, במיטה לפני השינה וכשאני מתעוררת.
כתבתי כשהתחלתי את לימודיי במכון אדלר להדרכת הורים.
שם גיליתי, יותר נכון סיפרו לי, שיש יותר מארבעה אנשים שירצו לקרוא את המילים שלי.
לאט לאט יותר ויותר אנשים פנו אלי בבקשות לניסוחים, לדיוקים, להבהרות מילוליות. יותר ויותר אנשים ביקשו ממני, הפצירו בי, תעשי עם זה משהו. את חייבת.
אז לכבודם ולכבודכם קם האתר הזה.
אז לכבודם ולכבודכם קם האתר הזה.
תמצאו בו בלוג אישי, התייחסות נכבדת להדרכת הורים, ומקום לסיפורים – שלי ושל אורחיי.
אני מזמינה אתכם לקרוא, להגיב, ואם תרצו – גם לשלוח שאלות או סיפורים לפרסום.