קומי

קומי
תזיזי רגליים, ידיים.
תתמתחי.
קומי. את יכולה.
תורידי כף רגל אחת, תניחי אותה על הרצפה.
יופי.
עכשיו תתיישבי.
תורידי רגל שניה.
מצויינת.
עכשיו קומי.
תעמדי.
תגשי למקלחת.
תשתיני. את יודעת שאת צריכה.
תשטפי פנים.
כן, כן. יש טעם.
גם לצחצוח שיניים יש טעם.
את הרי לא אוהבת טיפולי שיניים. גם אם הרופאה חברה.
קומי.
קמת?
יופי! ידעתי שאת יכולה!
ביציאה מהמקלחת רואים את המיטה.
נכון, זה מפתה.
אל תתפתי.
את חזקה מזה.
תלבשי בגד ציבורי. משהו שאפשר להיות איתו ליד אנשים.
כןכן. את יודעת שיש טעם.
קדימה.
תחתונים, חזיה – אנחנו עדיין בעידן שמחייב.
עכשיו מה בא לך? מכנסיים וחולצה? שמלה?
תבחרי משהו.
בחרת?
נהדרת.
עכשיו נעליים.
כן, יוצאים מהבית.
נכון, זה קשה. זה גם הכרחי.
את יודעת שתרגישי יותר טוב עם האויר של הבוקר שבחוץ.
בואי, יש לי רעיון.
זוכרת את הכלבות?
הן תירוץ טוב לצאת, לא?
אוקי, קודם קפה.
אני יכולה להבין קפה.
תכיני לך אחד.
שתי אותו בנחת, זה לא שהכלבות מתאפקות מדי.
נקי את השלולית שהשאירו.
קשרי להן רצועות, את לא גרה בקיבוץ.
צאי איתן לסיבוב קצר.
ככה בחוץ.
נחמד, לא?
רוח בוקר קלה, הן עושות את ענייניהן.
בא לך להישאר בחוץ, נכון?
עכשיו תעצרי לרגע.
רק לרגע.
הסתכלי אחורנית.
תראי את הדרך.
זוכרת כמה קשה היה לך לקום?
זוכרת את השכנועים לצחצח שיניים, להתלבש, לשתות קפה?
ותראי אותך עכשיו, רוצה להתקדם.
לפני שאת מתקדמת, תני עוד מבט על הדרך.
טפחי לעצמך על השכם – עשית זאת שוב.
עכשיו תקחי את הדואר מהתיבה.
עד לפעם הבאה שהוא יצטבר.