הפעם הראשונה שלי

פעם, מזמן, רציתי לברוח מהמציאות שלי.
הסיבות לא חשובות, וככל הנראה הרגישו יותר דרמטיות ממה שהן היו באמת, אז לא נתמקד בהן הפעם.
הפעם אני רוצה לספר על הבריחה עצמה.
בריחה באמצעות קריאה.

(מי שציפה למשהו יותר אקזוטי, מתנצלת. החיים שלי הרבה פחות סוערם ממה שנדמה)

באותה תקופה קראתי כל מה שהיה לעולם הקריאה בעברית להציע.
קראתי אנציקלופדיות, רומנים רומנטיים, רומנים בלשיים, ספרי מתח, ספרי אימה, ספרי יציאה לשאלה וספרי חזרה בתשובה.
הכל כדי לברוח ולענות על שאלות מהותיות שהעסיקו אותי באותה תקופה. שאלות שעיצבו במידת מה את מי שאני היום.
לאחרונה יצא לי לספר על הפעם הראשונה שלי עם ז׳אנר המדע הבדיוני, מה שהעלה בי את הזיכרון של הפעם הראשונה שלי עם עולם הפנטזיה.

בשנות העשרה והעשרים שלי עולם הפנטזיה לא היה חזק בעברית, בטח לא בספריות עירוניות, כך שהיה קל לא לדעת על קיומו.
עם זאת, הספרנית ניסתה לספק את רצוני בבריחה ומדי פעם הפציע איזה ספר שדשדש בעולמות האלה, אבל לא מאוד.
אז היא הציעה לי לקרוא באנגלית.
הספר הראשון שהוצע לי היה god knows של ג׳זף הלר. כן, ההוא ממלכוד 22.
לא הצלחתי לקרוא אותו.
את התרגום לעברית השגתי כמה שנים לאחר מכן, נהניתי והחלטתי לנסות את הגרסא האנגלית שוב.
ההצלחה היתה מסחררת.

טוב, אמרתי לעצמי ביהירות, אני יכולה לקרוא ספר באנגלית.
ספוילר: לא יכולתי.
השנה היתה 1998, ואני יצאתי לחופשה בלונדון עם 2 חברות.
בדיעבד, חופשה זאת לא היתה.
הייתי מתוחה מדי, נוקשה מדי, דתיה מדי וסגורה מדי מכדי להינות.
כשהגענו לחנות ספרים טיפוסית (3 קומות, מדפים עמוסים, הכל באנגלית כואבת), רציתי להוכיח לי שאני יכולה לצלוח ספר באנגלית.
בחרתי סופר שעד אז לא שמעתי עליו: טרי פראצ׳ט. מכירים? אותו החלטתי לקרוא אותו בטיסה חזרה.
שוב טעות.
אל תקראו בטיסות ספרים חדשים בשפה חדשה. זה לא הזמן לחשוב באמת.

הנחתי לו, לספר. מדי פעם הסתכלתי עליו ביאוש.
מדי פעם ניסיתי לקרוא אותו עם מילון צמוד.
הצלחתי להבין שזה ספר על מכשפות.
הצלחתי להבין את ההומור שבתיאור עולם הדיסק.
זה היה יותר מדי מחוץ לקופסא לאני שהייתי, ועוד באנגלית, אז הנחתי לו.
מדי פעם חזרתי אליו. השנים היו שנים של התפתחויות טכנולוגיות ואני השתעשעתי לי במחשבה שארכוש לי מילונית אלקטרונית כזאת. העקשנית שבי החליטה לתת לספר עם המילון הרגיל עוד צ׳אנס.
מילה, עוד מילה, עוד משפט ופסקה.
לאט לאט העלילה סחפה אותי, השפה התבהרה לי, המילון נשכח והספר נגמר.
רגע, מה.
גמרתי את הספר! באנגלית!
לא האמנתי על עצמי, והנה – תוצאה.
מאז הספריה שלי מלאה בספרי אנגלית, רובם פנטזיות שלא תורגמו, או שהתרגום שלהן מזעזע. חלקם ספרים שרציתי את הגרסא בשתי השפות, ובין כל אלה גם הספר הרביעי של הארי פוטר, שלא התאפקתי עד שיצא התרגום ורכשתי אותו באנגלית.
מקווה שנהניתם. אני ממשיכה להנות.