הי אבות, אני פונה אליכם הפעם.
אחרי קריאת הכותרת, אני כבר שומעת אתכם מאיימים* באיבוד איברים למי שיפגע בנסיכה שלכם, בכליאת הילדה בחדר עד שיעבור לה הדבר הזה שנקרא להיות מחוזרת, ורואה מאחורי הזעם, את הפחד שלכם פן חלילה היא תיכנס לזוגיות רעילה.
מהי בעצם זוגיות רעילה?
זוגיות רעילה היא כזאת שמונעת צמיחה והתפתחות אישית. יש בה קנאה, השפלה, ואמירות מקטינות, מבטלות, שגורמות לשומע(ת) להרגיש קטנות וחוסר חשיבות. זאת מערכת יחסים בה היא תשכנע את עצמה שזה בסדר לבטל את עצמה (היא תקרא לזה לוותר, להתחשב ועוד מילים שכאלה), שהיא עוזרת לו, שהוא טוב לה למרות שמהצד זה נראה שהוא לא.
התנהגויות שגורמות לנו לרצות להגן, לשמור, וגם לנהוג באלימות כלפי הפוגע הפוטנציאלי.
הרצון הזה מאוד לגיטימי, רק שהמציאות, והיותנו אנשים לא רעילים, לא מאפשרים לנו לסגור אותן במגדל עד יעבור זעם.
אז מה כן?
איך ניטע בבנות שלנו את הרצון בעצמאות, את השאיפה להתפתחות אישית, את ההרגשה הזאת שהן מסוגלות להגשים כל חלום שלהן, שהן יכולות להאמין בעצמן, את הידיעה הברורה שהן אדם חזק, מסוגל, תורם?
יש כמה דברים עיקרים שנוכל לעשות:
נתחיל ביצירת אווירה מקשיבה ולא מבטלת – זה נכון לגילאים הצעירים ונכון גם לבוגרים יותר.
הקשבה פירושה להקדיש את הזמן לצד השני, בלי להחליט מראש מה יש לצד הזה לומר, ובלי להגיב על סמן ההנחה הזאת.
זה אומר לא להעיר ב״איזה שטויות״, לא לבקר, להוציא אמירות כמו ״את תמיד… (כאן מגיע איזה תיאור שלילי)״
מה כן?
כן להקשיב עד הסוף, לתת דרור למחשבות דמיוניות, לומר את דעתנו בלי ביטול הדעה שמולנו.
הקשבה כזאת תאפשר לבת שלנו להרגיש שיש לה מקום, שיש מענה לדבריה גם אם הם לא מתממשים. שיש לה זכות להביע את דעתה בכל רם.
התייעצות – להתייעץ איתן לגבי דברים הקשורים בנו (איזו חולצה כדאי לי ללבוש? מה נאכל היום לארוחת ערב? לאן נטייל בחופשה הבאה?). אין פירושה של התייעצות לקבל תמיד את דעתה. מצד שני, אין כאן מקום ללעג על הבחירה או להקטנה של הבוחרת.
להיפך, יש כאן הזדמנות לאפשר לה לראות שיש מקום לדעה שלה, שמתחשבים בדעתה, שגם אם לא מקבלים אותה, אפשר להתלבט. להחליט יחד.
עידוד – אתחיל בזה שהביטוי ״כל הכבוד״ אינו עידוד. העידוד לא בא באמירות כלליות, אלא בפרטים הקטנים: בחירת הצבע הספציפי לציור, בחירת ספר מסוים לקריאה, חשיבה מחוץ לקופסא. אותם נציין. כך נגדיל את הביטחון העצמי, ואת הסיכוי שבעתיד היא תוכל לראות את הדברים הטובים בה בעצמה.
חיזוק – נאמין בה. נסמוך על שיקול דעתה ועל הבחירות שלה. בעתיד, היא תלמד להאמין בעצמה דרכנו.
לא נקבל עבורה החלטות אלא נסמוך עליה בקבלתן.
זה נכון, אנחנו לא בטוחים איזו זוגיות הבת שלנו תמצא. אנחנו יכולים להגדיל את הסיכוי לכך שהיא תגדל להיות האדם שאנחנו רוצים שהיא תהיה, אדם שבוחר זוגיות מיטיבה.
* אלימות לעולם אינה הדרך, לא פיזית ולא מילולית. בזעמנו וברצון להגן אנחנו לא מקשיבים לה, אלא עסוקים בדיוק בזה – בזעם שלנו. בעצמנו. שימו לב, אבות, שאתם לא פועלים ברמה רעילה כזאת או אחרת. אני בטוחה שאם לא, רק מבקשת מכם לקחת מראה לפעמים.
